אודות הרב

לבחור באור

 

כולם מתמודדים עם בעיות בתחומי החיים השונים: פרנסה ובניית קריירה, חינוך ילדים, קשיים עם בן הזוג, עם המשפחה המורחבת, לעיתים בתחום הבריאות וכד'.

יש מאורעות בחיים שאנו לא בוחרים בהם כמו לדוגמא: הסתלקות של אדם קרוב. כאן בוודאי שאנו לא בחרנו ואולי גם לא רצינו, אבל זה מסוג הדברים שהם מעבר להשגותינו ומעבר לבחירות שלנו. הבחירה שכן ניתנת לנו היא איך לקבל את הדברים ואיך להתמודד איתם (או להתמוטט איתם).

יש דברים אחרים שאנחנו בהחלט בחרנו להביא אל חיינו, ומה יותר רלוונטי מאשר בחירת בן או בת הזוג, השותף של חיינו. כל אחד מאתנו בחר את בן הזוג שלו ע"פ השאיפות, הרצונות המשותפים, ההנאה מהקשר, התקשורת הזורמת, המראה החיצוני ועוד כהנה וכהנה, כל אחד על פי אמות המידה שלו.

השורה התחתונה היא שאף אחד לא הכריח אותנו להתחתן עם בן הזוג שלנו.

משום מה לאחר שעוברים את תקופת ההסתגלות אחד לשני, לאחר שמתפקחים קצת מההתאהבות ומהסחרור של לפני החתונה, ואולי גם לאחר כמה אי הבנות ואכזבות קטנות, הרבה מוצאים את עצמם שואלים "וואהו, אולי קרתה כאן טעות? אולי התחתנתי עם האדם הלא נכון? בטוח אי שם מחכה לי עדיין האביר על הסוס הלבן…"

כאן בדיוק מגיעה שאלת הבחירה שלנו.

איך אנו מסתכלים נכון על הדברים?

איך אנו בוחרים לקבל את השוני שהתגלה ביננו?

איך אנו בוחרים לקבל את הנקודה המסויימת באישיות של בן הזוג, שבה לא הבחנו לפני הנישואין?

האם אנו נופלים למחשבות שליליות שאכן קרתה כאן טעות או שאנו בוחרים לכבד ולייקר את היקר לנו מכל?

מובא בשם החזון איש, אחד מגדולי ישראל, שכאשר זוג מגיע למעמד של הכניסה תחת החופה הרי ש"נודע כי זהו מזלה". כל השאלות, ההתלבטויות, הבירורים וההתייעצויות – מקומם יפה לפני הכניסה לחופה. אולם מרגע שצלחנו את הדרך אל החופה לאחר כל אלה, ובחרנו מתוך בחירה אישית ומודעת בבן הזוג  – הרי שנודע כי זהו מזלינו. אין כאן שום טעות.

מסופר במדרש (ויקרא רבא) על מטרוניתא אחת (גברת נכבדה) שבאה לפני ר' יוסי בר חלפתא      ושאלה אותו: מה עושה הקב"ה מאז שברא את העולם? ענה לה ר' יוסי שה' יושב ומזווג זיווגים. צחקה אותה מטרוניתא ושאלה: מה כל כך בעיה לזווג זיווגים? חזרה לארמונה ולקחה באותו יום אלף עבדים ושפחות, העמידה אותם בשורות וזיווגה ביניהם. למחרת באו אותם עבדים ושפחות אליה, וכל אחד מהם פצוע במקום אחר: אחד פצוע ראש, אחד פצוע רגל, אחד חבול בעינו וכו'… ואז באה אותה גברת נכבדה לרב והודתה שאכן מלאכה לא פשוטה היא השדכנות. מכאן למדנו שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף…

אם כבר עברנו את קריעת הים סוף שלנו, אז העצה שלנו היא לבחור באור. לבחור לראות את הטוב שבבן הזוג ולא את הרע. להתמקד בטוב ובחצי הכוס המלאה. לבחור לקבל את השני על כל המכלול שבו – מעלותיו וחסרונותיו, שגם הם עשויים להתברר ברבות הימים והשנים כמשלימים אותנו בדיוק.

ומובטח לנו במדרש (בראשית רבא ס"ח) על הפסוק בתהילים: "אלוהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות", דרשו חז"ל: "בבכי ושירות – מאן דבעי (מי שרוצה) – אומר שירה. מאן דלא בעי (מי שאינו רוצה) – בכי".

מי שבוחר לראות את הטוב שבבן הזוג, מי שבוחר כל בוקר לשמוע את הבת קול המכרזת ואומרת "בת פלוני לפלוני", הרי שהוא יזכה להרבה שירות והרבה ברכות משמים…

נקודה למחשבה.

לתיאום חופה עם הרב עקיבא, רב מזמר לחופה,

התקשרו: 050-4680100

 

לדף הראשי – רב לחתונה