המפתח לתקשורת זוגית מוצלחת

כמה פעמים הרגשתם שאתם מדברים אל בן הזוג שלכם,

והוא לא ממש מצליח להבין את מה שרציתם באמת לבטא?

מדוע קשה לנו לעיתים לדבר עם בן או בת הזוג ואנו בוחרים אפילו לא להתחיל בשיחה?

האם גם אתם חשים לעיתים כעס, תסכול, עלבון, יאוש לאחר שיחה משותפת?

ננסה כאן להבין על מה יושבות הפגיעות שלנו בתקשורת הזוגית,

ומה יכול לתרום לשיפור המצב.

אנו מתישבים לשיחה זוגית, השיחה מתחילה להתגלגל, ואז באיזה שהוא שלב אנו חווים כעס או עלבון כתוצאה ממשפט שבן הזוג אמר לנו. הרגש שעלה בנו נובע מפרשנות שאנו הענקנו לדברי בן הזוג.

השלב הבא יכול להיות או הסתגרות ושתיקה (רועמת…) או הטחת האשמות זה בזה. שתי הבחירות הללו לא טובות.

ההסתגרות והשתיקה הן בעצם זמניות. גם אם כלפי חוץ נוותר, נאחוז בפלך השתיקה, נבליג מתוך רצון לסיים את הוויכוח, השיחה הזו לא יצרה בינינו חיבור וקירבה אלא יצרה לנו משקע בקשר, ואם תרצו זהו רעל במינון נמוך, שכאשר הוא חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים, הרי שהאווירה בין בני הזוג נפגעת, החברות נעלמת, נולדת תחושה של בדידות בקשר, והאהבה בורחת דרך החלון…

גם האופציה השנייה של הבעת כעס בלתי נשלט והטחת האשמות הדדיות אחד כלפי השני אינה טובה. אולי הצלחנו להוציא את מה שבליבנו ולומר לבן הזוג כל מה שאנו חושבים עליו ומרגישים כלפיו, אך בוודאי שזה לא הירבה בינינו את האהבה ואת תחושת היחד.

אז מה עושים?

ראשית, עלינו להבין שבתקשורת קיימים שני עולמות שונים: עולם הפעולות החיצוניות ועולם הצרכים העמוקים.

לרוב, אנו מנהלים את השיחות ביננו בעולם הפעולות, ובאופן מפתיע מתעלמים לחלוטין מעולם הרגשות והצרכים העמוקים הפנימיים של כל אחד ואחת. צריך לזכור שמאחורי כל התנהגות חיצונית מסתתר רגש או צורך עמוק, אך במקום להעביר לבן הזוג את הצורך האמיתי שלנו, אנו מטיחים כלפיו האשמות חיצוניות.

מתחת לעולם הפעולות מסתתר עולם הצרכים העמוקים שלנו והוא מובע באמצעות הרגשות שאנו מרגישים ומשדרים לחוץ. בין הצרכים האלה ניתן למנות את הצורך בנראות, בהקשבה, באכפתיות, בתשומת לב, בקרבה, בשותפות ועוד.

לצורך הענין נביא כאן דוגמא נפוצה ודרכה ננסה להבין את התרחשות הדברים:

האישה מעוניינת לדבר עם בעלה, אך הוא עסוק כל כולו במחשב או באייפון.

האישה מטיחה לעברו: "אולי תפסיק כבר עם הטלפון?"

הבעל כועס ועונה לה בחזרה: "תעשי טובה, עזבי אותי"

האישה נפגעת עוד יותר על חוסר תשומת הלב, וזורקת עוד משפט: " כל מה שמעניין אותך זה רק העולם שלך!".

הבעל: "עזבי, לא תביני".

מה התרחש כאן בעצם?

האישה ניגשה לבעל לדבר איתו כי היא חיפשה את תשומת ליבו. קיים בתוכה צורך עמוק להיות  נראית ולא שקופה בבית, להרגיש שלבעלה אכפת ממנה, היא רוצה חיבור ושותפות עם בעלה. אולם במקום לפנות אליו בצורה שתבהיר לו את צרכיה העמוקים, היא פונה אליו בהאשמה על התנהלותו בעולם המעשים, שיעזוב את הטלפון.

הבעל מבחינתו מרגיש מותקף ומואשם ומפטיר לעברה: "עזבי אותי". התשובה הזו שלו היא קריטית לגבי האישה, שכן במקום לקרב אותה אליו, להתפנות אליה ולהענות לצורך האמיתי שלה ליחס מצידו, הוא דוחה אותה חזק יותר בשתי ידיו (שלא באשמתו).

השלב הבא הוא כמובן בלתי נמנע. האישה נפגעת מאוד, ומתוך הפגיעה והעלבון היא אומרת: "כל מה שמעניין אותך זה רק העולם שלך".  הבעל מבחינתו מרגיש צורך שרעייתו תבחין בדאגה שלו ובאחריות שלו לפרנסה, אך גם הוא לא טורח להסביר לה את המניעים האמיתיים להתנהגותו החיצונית, והוא בוחר לסיים את השיחה בנתק.

כביכול, אף אחד מהם לא אשם. לכל אחד מהם רצונות וצרכים עמוקים שבן הזוג לא מודע אליהם כלל. מה שבטוח הוא ששיחות המתנהלות במרחב הזה של עולם הפעולות יוצרות רק אי הבנה, תסכול, ריחוק נפשי, הרגשה של בדידות בקשר וקושי לנסות ולהיפגש שוב. הבעיה מתחילה כאן: אנו מאוד רוצים במילוי הצרכים העמוקים שלנו, אך אנו לא מבטאים אותם.

איך יוצרים הבנה אמיתית וחיבור בקשר הזוגי?

החיבור החזק בין בני הזוג מתרחש רק בעולם של הצרכים העמוקים. אם לא נדע ולא נבין את הצרכים האמיתיים של בן הזוג לא יווצר ביננו חיבור וקירבה, להפך, רק תעלה התנגדות מצד בן הזוג ויתפתחו רגשות שליליים.

איך בן הזוג יידע מה הצורך האמיתי שלי?

ראשית, עלינו לפתח שליטה בתגובות האוטומטיות שלנו ולא להגיב מתוך הרגשות החוצה. כלומר: אם יש בי כעס, מיד אני מתפרץ בהאשמות כלפי אישתי, ולהפך. בטרם אגיב, אשאל את עצמי: מה מפריע לי בהתנהגות החיצונית של בן הזוג, ועל איזה צורך עמוק שלי זה יושב? איזה צורך פנימי שלי לא ממולא כאן שאני מרגיש כעס/ פגיעה וכד'?

לאחר שיצרנו בהירות פנימית וחיבור לפנימיות שלנו, עלינו להשתחרר מהאמונה המגבילה שבן הזוג שלנו ניחן ברוח הקודש, והוא יודע לבד את הצרכים הפנימיים שלנו. עלינו לשתף את בן הזוג בצורך האמיתי שלנו לא באופן שהוא ירגיש שהוא לא בסדר והוא אשם, אלא באופן שהוא יצליח באמת לשמוע את עומק נפשינו וליבנו ולהיות שם בשבילנו.

הקסם הזה קורה ע"י שימוש באמפתיה, הגורם הראשון לחיבור בין בני אדם.

אמפתיה זה לשמוע את התדר שמאחורי המילים החיצוניות. אמפתיה זה להקשיב באמת.  אמפתיה זה לתת מקום לרגשות שחווה בן הזוג בלי שיפוטיות ובלי להתווכח. אמפתיה זה להשקיט את הקול הפנימי שכבר מכין את התשובה לבן הזוג. לגלות אמפתיה אין הכוונה לתת עצות אלא רק להקשיב לקול הפנימי, לפתח שתיקה אקטיבית, שתיקה של הקשבה כנה והכלה. רק לאחר מכן יש מקום גם למילים תומכות ומעודדות.

אין ספק, זוהי מלאכה שיש ללומדה, אך היא שווה כל מאמץ.

נסו והיווכחו. בהצלחה!

 

 

DSC_6197

 

לתיאום חופה עם הרב עקיבא, רב מזמר לחופה, צלצלו: 050-4680100

 

לדף הראשי – רב מזמר ל חתונה יהודית

כל הדרכים לשמח את אשתך

השבוע הגיע אליי זוג נפלא שחיתנתי רק לפני כשנתיים ויש להם בן, וטענתם בפיהם, כי הם עומדים להיפרד. לשאלתי מדוע הגיעו למסקנה כי עליהם להתגרש, ענה הבעל "אשתי לא מרוצה ממני". האישה טוענת שהוא ישן יותר מידי, לא מספיק עוזר לה עם הילד, והיא מלאה בביקורת כלפיו.

המקרה של הזוג הזה נתן לי את ההשראה לכתיבת המאמר הבא. במאמר זה אני רוצה לעסוק בנקודה חשובה מאוד – הצורך הבסיסי של האישה.

למרות שכל אדם באשר הוא זקוק לאהבה והערכה, הרי שלגבר חשובה מאוד ההערכה והכבוד שהאישה רוחשת כלפיו, לעומת האישה, שאצלה הגורם הדומיננטי והחשוב הוא להרגיש את אהבת בעלה אליה ושביעות רצונו ממנה.

בזוגיות חדשה וגם בזוגיות רבת שנים יש לשים לב לשני המרכיבים הללו.

מסופר על אישה, נשואה 20 שנה, שבאה לרב ורצתה להיפרד מבעלה בטענה שהוא כבר לא אוהב אותה. כששאל הרב את הבעל "האם אתה באמת כבר לא אוהב את רעייתך?" השיב האיש: "אני כן אוהב אותה. אמרתי לה את זה פעם כשהתחתנו ועד כה המצב לא השתנה!".

מובן לכל אישה שהיא זקוקה לשמוע, להרגיש, לחוות את אהבת בעלה על בסיס יומיומי ולא רק פעם אחת בתחילת הנישואין, ואם יהיה איזה שינוי הוא יידע אותה…

אולי הנקודה הזו צריכה חיזוק אצל הגברים, ולכן הפעם הדברים יהיו מופנים לגברים. אל דאגה!  בפעם הבאה "נטפל" בנשים…

לעיתים הגבר מרגיש "על הסוס", מבחינתו הוא בעל טוב, מעניק, אכפתי, מתחשב ואוהב, ויותר מזה הוא לא יכול לעשות. מבחינתו הוא מושלם. והאבסורד הוא שהאישה מלאה בטענות כרימון, לא מרוצה ממנו, ובכלל לא מרגישה שהוא אוהב אותה באמת.

כמה סיבות לדבר. ייתכן שהאהבה שהענקת לה הייתה בשפה שלך, ולא שלה. יש הרבה דרכים להביע אהבה, וייתכן שהדרכים, בהם אתה השתמשת, לא היו הדרכים הטובות עבורה. לדוגמא: מבחינת הגבר אם הוא עושה קניות כל שבוע, אז הוא בסדר גמור, ובדרך זו הוא מביע אהבה ודאגה לאשתו, שהיא לא תצטרך להתאמץ בקניות. אבל מבחינת האישה, זה לא מצביע על אהבה. היא רואה זאת כחלק מהמחויבות שלו לבית. אני לא עוסק עכשיו בשאלה מי צודק, אלא רק מציג את שתי נקודות המבט השונות של הגבר והאישה.

סיבה נוספת אפשרית לכך שהאישה לא מרגישה אהובה היא המינון של ביטויי חום ואהבה לעומת ביקורת וכעס כלפיה. ייתכן שהענקת חום ואהבה, אך במקביל גם נתת הרבה ביקורת/כעס או כל רגש שלילי אחר. וכך, באופן יחסי תחושת האהבה לא הייתה מספיק מורגשת ודומיננטית.  זה סוג של חשיבה מסננת, שמרב חוסר איזון בין החיובי לשלילי, האישה שומעת רק את השלילה ולא מתייחסת באמון כלפי ביטויי האהבה שאתה שולח לה.

בנוסף לכך, ייתכן שמאוד השתדלת להעניק אהבה וחיבה אך אתה לא מתמיד בכך או שביטויי החיבה נאמרו בצמידות למשהו שרצית שאשתך תעשה (כמו לדוגמא חיי אישות), ובזמנים שלא נזקקת לה הזנחת את הענקת האהבה. במקרה זה נוצרת אצלה האשליה וההתניה ש'רק שהוא צריך אותי, הוא יודע להגיד לי שהוא אוהב אותי'.

אז מה עושים? משקיעים!

הצלחה בכל תחום היא פונקציה של השקעה. הצלחה היא לא מקרית. מי שמוכן להשקיע בזוגיות הוא יקצור את הפירות. במה להשקיע? הנה כמה רעיונות, שיעזרו לך לתת לאשתך תחושה שאתה באמת אוהב אותה.

  1. תגיד לה שאתה אוהב אותה! אל תקמץ במילים. אפשר לגוון את ביטויי האהבה: אני מתגעגע אלייך, אני חושב עלייך, אני דואג לך, קרא לה בשם החיבה שקראת לה לפני החתונה וכו'. אל תתבייש להביע רגשות חיוביים.

  2. מילים חמות ומחמאות מעניקות כח ודלק נפשי לאישה. זה מה שנותן לה את הכח לתפקד ביומיום – התחושה הזו שבעלה מעריך ואוהב אותה. תחושה זו באה לידי ביטוי במתן מחמאות ובהבעת שביעות רצונך ממנה. המחמאות יכולות להיות בכל תחום: הבגד הזה מאוד מתאים לך, איזה אמא טובה את, את אישה טובה ואני שמח שהתחתנתי איתך, אני שמח שזכיתי בך, האוכל ממש טעים, את אלופה וכו' וכו'.

  3. אכפתיות – תראה לה שאכפת לך ממנה. אם היא עייפה, תאפשר לה לישון. תביע אכפתיות ביומיום: איך הסתדרת היום? את צריכה משהו? איך אני יכול לעזור לך? הגעת הביתה? התקשרתי להגיד לך שאני אוהב אותך. וכן, גם לעשות כלים ולזרוק זבל מבלי שהיא ביקשה, זה מראה על אכפתיות.

  4. זמן איכות לזוגיות – הקדישו פעם בזמן, רצוי פעם בשבוע, זמן איכות בו אתם לבד, בבית או מחוץ לבית. במפגש הזה שוחחו, תצחקו, תדברו על שאיפות ופשוט תדאגו שיהיה לכם כיף ונעים.

  5. מגע אוהב ולא מחייב – אישה זקוקה למגע שלך. אבל, לא תמיד זה המגע שאתה מתכוון. הכוונה למגע שמטרתו רק לתת הרגשה טובה, הרגשה של חיבה, הרגשה של רצון בקרבה שלה. זה יכול להיות חיבוק אוהב עם מילה טובה, ליטוף סתם כך , נתינת יד, קסם המגע תמיד תורם לתחושת ביטחון, הגנה ואהבה לאישה.

  6. תפתיע! זר פרחים לפני שבת או בזמנים מיוחדים: יום נישואין, יום הולדת, הפעם הראשונה שנפגשנו וכד'. לבעלים קשה לזכור תאריכים, אבל עם קצת מאמץ זה אפשרי, בפרט שנשים זוכרות את כל התאריכים בעל פה. והעיקר – אל תשכח להצמיד פתק קטן, לפעמים המילים בפתק יותר חשובות מהמתנה עצמה!

זהו, יש כאן מספיק עבודה. לגברים.

ואל דאגה, בפעם הבאה הדברים יהיו מיועדים לנשים, איך להעניק לבעל את הצורך הבסיסי שלו.

בהצלחה!

 319-DSC_5319

 

לדף הראשי – רב לחתונה

 

כמה שאלות שכל זוג צריך לשאול את עצמו לקראת השנה החדשה

התקופה שאחרי החגים היא זמן מתאים לבחון את התחומים השונים בחיינו,לעשות חשבון נפש ולהציב יעדים, שמטרתם לעזור לנו להשתפר. גם בתחום הזוגיות, רבים מקבלים על עצמם קבלה "לעבוד על הזוגיות", אך נופלים בשלבי היישום. אם גם אתם קיבלתם על עצמכם "לעבוד על הזוגיות", וזו אכן הקבלה המשתלמת ביותר, הנה כמה שאלות שאתם חייבים לשאול את עצמכם:

האם אתם באמת חברים?

חברות טובה בין בני זוג משמעותה הבנה הדדית, אוזן קשבת, כתף לשעת צרה, התחשבות בצרכים, שותפות אמתית, כיף אחד עם השני והערכה הדדית. ההתאהבות אינה הגורם לזוגיות טובה. היא רק זו שיוצרת את ה"קליק" הראשוני. מה שנשאר לאורך ימים ושנים היא החברות וההבנה בין בני הזוג. חשוב שתשאלו את עצמכם האם אתם באמת חברים או שאתם רק שותפים לניהול הבית, הילדים, המשכנתא וכו'? האם אתם חיים יחד מתוך בחירה או בדיעבד כי אין ברירה? האם אתם משתפים זה את זה במה שעובר עליכם? האם אתם רואים אחד בשני איש/אשת הסוד שלכם?

אם הייתם נוסעים לטיול, האם הייתם מעדיפים לנסוע עם בן/בת הזוג שלכם או עם חבר/ בן משפחה? החברות הכי חשובה שלכם צריכה להיות ללא ספק קודם כל בן/בת הזוג שלכם, ואותה אתם צריכים לטפח.

האם הזוגיות נמצאת אצלכם בראש סדר העדיפויות?

אנו חיים בדור, שבו סדר היום של כולנו עמוס, צפוף ולחוץ. המציאות שבה שני בני הזוג נדרשים לעבוד ולפרנס את משפחתם, הצורך האנושי של גברים ונשים כאחד לממש את עצמם, יוצרים מציאות טובענית, שבה אנו נשאבים אל הקריירה, וכך נוצר מצב שהזוגיות נדחקת ונפגעת. יש לזכור תמיד להעלות את הזוגיות למודעות שלנו, להקדיש לה זמן איכות, לקבוע זמן ביומן כמו פגישת עבודה, ולהתייחס לכך בכל הרצינות והאחריות. ייתכן שכעת אינכם מרגישים שיש פער וחוסר תקשורת, כיוון ששניכם עמוסים עד מעל לראש במטלות החיים והעבודה, אך מגיע שלב בחיים שבו המירוץ נפסק והכל נרגע, ואז אנו נפגשים עם הזוגיות פנים מול פנים ואין לאן לברוח יותר. איך אתם רוצים לפגוש את עצמכם אז? זו שאלה שהתשובה עליה היא כמה השקעתם בשנים הלחוצות והמאסיביות של קריירה וגידול הילדים.

האם אתם צודקים או חכמים?

אין זוג שלא קיימים אצלו חילוקי דעות, השאלה היא איך הדברים מתנהלים. האם אתם יודעים לריב בצורה מכובדת? האם אתם יודעים להתווכח מבלי לפגוע ולהעליב? האם בעיצומו של הוויכוח אתם יודעים לראות ולהרגיש את צרכי השני או שאתם מתבצרים בעמדתכם? האם אתם יודעים להודות בטעויות שלכם ולהתנצל? אתם סולחים מהלב או שומרים טינה ויוצרים משקעים?

מסופר על הגאון ר' שלמה זלמן אוירבעאך זצ"ל, שבעת הלווייתה של רעייתו, אתה חי במשך 50 שנים רצופות, עמד על קברה ואמר : "איני צריך לבקש ממך סליחה, כיוון שכל ביתנו התנהל ע"פ ה'שולחן ערוך'"… לאחר זמן העז אחד מתלמידיו לגשת לרב ולשאול: "איך ייתכן זוג שחי 50 שנה ביחד ואין שום דבר שצריך לבקש עליו סליחה?!" ענה הרב: "האם אתה חושב שלא היו בינינו חילוקי דעות? היו גם היו, אבל אף פעם אחת לא ירדנו לפסים אישיים במהלך מריבה, תמיד הכל נעשה בכבוד…".

האם אתם מעריכים את בן/בת הזוג שלכם?

זוהי שאלה חשובה ויסודית מאוד, שבה תלוי הכל וממנה יוצא הכל. הבעיה הנפוצה ביותר שקיימת בין זוגות היא ההתרגלות אחד לשני במהלך החיים, התחושה שהוא ב"כיס שלי", ההרגשה שהוא וכל אשר הוא עושה לטובת הבית הם מובנים מאליהם. אנחנו שוכחים להעריך כל דבר, לפרגן, להודות, ויותר מכך גם מרשים לעצמינו להתנהג "טבעי" ולומר כל מיני דברים פוגעים. חייבים להזכיר לעצמינו כל הזמן כמה אנו מעריכים את בן הזוג שלנו, ואל תגידו עכשיו: "אם הוא היה מכיר את בעלי/אשתי…." בכל אדם יש טוב, ואותו עלינו לגלות ולהעצים. מומלץ מידי פעם להציץ ב"פנקס הקסם", בו אנו רושמים את המעלות שגילינו בבן/בת הזוג לאורך השנים ולהיזכר ברגעי הכיף.

אז אם החלטתם השנה "לעבוד על הזוגיות", עכשיו זו לא סתם עוד קלישאה. קיבלתם כאן כמה כלים יישומיים להעצמת הזוגיות, שאם תשתמשו בהם, ההצלחה בא תבוא.

שנה טובה ומתוקה!

 

הרב המזמר לחופה מרגשת

 

לדף הראשי – רב מזמר ל חתונה יהודית