מהלך החופה

לא יודע מתי לשים טבעת?  נבוכה לגבי תפקידך תחת החופה?

כאן תמצאו את כל התשובות!

 

לאחר כיסוי פני הכלה בהינומה, מוליכים תחילה את החתן לחופה ואחר כך את הכלה. כאשר תגיע הכלה, הרב המחתן יעמיד אותה לימין החתן. מרגע זה אתם יכולים להיות רגועים שכן רשות הדיבור ניתנת לרב המקדש, עורך הטקס, והוא ינחה אתכם בכל שלבי החופה.

למעשה, החופה מחולקת לשני חלקים: אירוסין ונישואין, כאשר קריאת הכתובה מפרידה בין שניהם. ישנן שתי ברכות הקידושין (אירוסין) ושבע ברכות הנישואין. מלכתחילה החתן הוא זה שמחויב בכל הברכות שתחת החופה, אלא שחכמים תיקנו שעורך החופה יברך ויכוון להוציא ידי חובה את החתן והכלה, כדי שלא לבייש את החתנים שאינם יודעים לברך כראוי.

הטוב ביותר הוא שהרב המקדש יברך את הברכות, ויש אפשרות לכבד בברכות אורחים אחרים חשובים היודעים לברך. בכל מקרה, החתן והכלה חייבים לשמוע את הברכות ולכוון בלב לצאת ידי חובה. כמו כן, אין לשוחח באמצע החופה ביניכם כדי שלא יהיה הפסק בין הברכות. השאירו את השיחות לאחר כך, יהיה לכם עוד זמן רב לדבר…וטוב שכך.

הרב המקדש לחתונה פותח בברכת הגפן שכך אמרו חז"ל: "אין אומרים שירה אלא על היין". בכל מאורע חשוב מברכים על משקה חשוב, וגם כאן כשעומדים לפני מאורע חשוב ומשמח, פותחים בברכה על היין.

מיד אחר כך מברך הרב המקדש את ברכת האירוסין: …שצווינו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין".

החתן והכלה שותים מהכוס, אך כיוון שאינם נשואים עדיין, לא מוסר החתן את הכוס ישירות לכלה אלא ע"י שושבינה או אימה.

 

הגעת ליעד – נתינת הטבעת!

החתן אומר: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ונותן את הטבעת על אצבע יד ימינה של הכלה. יש סמליות במעשה קידושין זה: כאן אתם מתחברים לאחד, כאן אתם מצרפים עוד טבעת לשרשרת הדורות של עם ישראל וכאן הכלה מקנה עצמה לחתן, והוא בתמורה מפקיד בידיה את כל קנייניו הרוחניים והגשמיים. עצם המעשה הזה יוצר את בלעדיות הקשר שביניכם.

כאן צריכה הכלה לדעת שעליה לכוון שהיא מקבלת את הטבעת לשם קידושין ולא לשם מתנה. כמו כן עליה לכוון שהיא מוכנה להתקדש בטבעת זו בלי שום קשר לשוויה הכספי.

 

ומה עם הטלית?

נוהגים שהחתן מברך על טלית חדשה ברכת "שהחיינו" ומתעטף בטלית. למעשה, מכוונים בברכה זו לפטור את כל הדברים החדשים שהתחדשו בחייהם: האישה, הבגדים החדשים, הדירה, הריהוט וכו'.

הרב עקיבא עורך קידושין

ונעבור לקריאת הכתובה…

הרב המקדש לחתונה קורא את הכתובה, ובכך מסתיים שלב הקידושין ומתחיל שלב הנישואין.

 

ברכות הנישואין – למה דווקא שבע?

המספר שבע ביהדות הוא מספר מקודש שהרבה הלכות קשורות בו. הוא מסמל משהו שמעל הטבע: ששת ימי השבוע והיום השביעי – קודש, שבע שבתות תמימות מחג החירות ועד מתן תורה, שבעה ימים נקיים סופרת כל אישה לפני טהרתה, שנת השמיטה היא שנת השבע, שנת היובל חותמת מחזוריות של שבע שמיטות, וגם כאן במעמד הקדוש של החופה – שבע ברכות הנישואין.

 

הרב המקדש מוזמן לברך…

כאמור לעיל, ברכת הגפן תופסת שוב את המקום הראשון כיאה לכל דבר חשוב. לאחריה יברך עורך החופה את ברכת "שהכל ברא לכבודו". הברכה השלישית היא ברכת "יוצר האדם", בה מודים לה' החתן והכלה על שהם נעשים אדם שלם, שכן עד עכשיו הם נחשבו ל"פלגא גופא" (חצי אדם), ורק איחודם ע"י הנישואין יוצר אדם שלם.

הברכה הבאה היא ברכת "אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד…". כאן החתן מודה לה' על יצירתו בצלם אלוקים כאדם הראשון ועל בריאת אשתו ממנו ממש, כידוע שהאישה נבראה מצלעו של האדם הראשון, וכאז גם עתה האישה נחשבת כמו איבר מגופו, וכהגדרת חז"ל: "אשתו כגופו".

ברכת "שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה " היא הברכה החמישית, וכאן אנו מראים שבנין בית בישראל אינו ענין פרטי של הזוג, אלא כל בית שנבנה מהווה לבנה נוספת בבניין ירושלים.

בברכת "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם" שהיא הברכה השישית, ישנו עומק רב. אנו מבקשים שהחתן והכלה ישמחו זה בזו וזו בזה, כמו אדם וחוה בגן עדן, שהיו יחידים בעולם ולא היה להם למי להשוות את בן/בת הזוג ולכן שמחתם היתה שלמה.

חותמים בברכה השביעית והאחרונה, אותה יברך הרב המקדש, ואם תרצו ישיר הרב המזמר: "אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה וחדוה, אהבה ואחוה, שלום ורעות, מהרה ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם".

זוהי ברכה מיוחדת מאוד שבה אנו רואים את הקשר הישיר בין זוגיות טובה וחברית, שמלבד הרווח האישי של בני הזוג, זוכים הם גם להיות חלק ממביאי בשורת הגאולה וזוכים להיות שותפים בתהליך זה.

לתיאום חופה עם הרב עקיבא, רב מזמר לחתונה,

צרו קשר: 050-4680100