במאמר שלפניכם אני רוצה לגעת בנקודה חשובה עד קריטית במערכות יחסים בכלל, וכמובן גם בזוגיות. נתחיל בעובדה שזוגות רבים בעולם הכללי בוחרים במגורים משותפים לפני שהם מקבלים את ההחלטה להינשא. חלק מהטענות לבחירה זו נובעות מהרצון לבדוק את ההתאמה בין בני הזוג, הרצון להכיר טוב יותר זה את זה, להתנסות בחוויית החיים המשותפים לצד האדם, שאיתו אנו הולכים לחלוק את רב חיינו.
איני מביע כאן דיעה אישית או הלכתית בעניין. מטרתי שונה. פעמים רבות אנו מוצאים זוגות שהסתדרו נפלא כאשר חיו יחד, ודאי שהיו חיכוכים פה ושם, אך באופן כללי נעמו להם החיים בצוותא שאם לא כן לא היו בוחרים להינשא.
אך דא עקא, לאחר שנישאו זוגות רבים מגיעים למצבים של אי הבנות, מריבות, תסכולים מצטברים וריחוק נפשי. ונשאלת השאלה: הכיצד? איך יתכן שהסתדרנו כל כך טוב לפני החתונה ופתאם עכשיו הכל כל כך שונה?
אני רוצה להציג כאן גורם בסיסי לבעיה והוא: המיקוד משתנה. משהו בטבעת עושה לנו את זה שהמיקוד המחשבתי שלנו פשוט משתנה. אם עד כה בחברות ראינו את בן הזוג כחיובי, התעלמנו כליל מחסרונותיו, על אף שהבחנו בהם, אבל קיבלנו אותם בסלחנות, באהבה ובהבנה.
לעומת זאת, לאחר הנישואין לרב אנו מרגישים שבן הזוג כבר "בכיס שלנו", אין צורך כבר להשקיע בו או בקשר והדבר הכי בעייתי – אנו כבר לא מקבלים בסלחנות את חסרונותיו, אולי אפילו מתמקדים בהם ולא בכל המעלות הטובות שלו, וחושבים רע על היקר לנו מכל.
הבעיה שהצגתי כאן מובילה למעגל בלתי נמנע שגורם לתוצאות השליליות בזוגיות. המעגל הזה בנוי מארבעה שלבים: מחשבה, רגש, פעולה ותוצאה. המחשבה מייצרת את הרגשות שלנו לטוב או לרע, הרגשות מניעים אותנו לפעולות, והפעולות מניבות עבורנו את התוצאות בשטח.
אם המחשבות שלנו על בן הזוג הן חיוביות, כלומר אנו בעלי הערכה פנימית בלב כלפי בן הזוג, אנו חושבים עליו דברים טובים, מפרשים לטוב התנהגויות שונות שלו או במילים אחרות דנים אותו לכף זכות, הרי לנו המתכון הבטוח שגם רגשותינו כלפיו הם רגשות של אהבה, הבנה, אמפטיה וכד'.
אולם כאשר המיקוד שלנו משתנה ואנו מתעסקים כל הזמן במה שחסר לנו בבן הזוג, במה שהוא לא יודע להעניק לנו, בכמה שהוא לא עומד בציפיות שלנו , בכל תחום שתרצו, ואם אנו מפרשים לא נכון את ההתנהגויות שלו במצבי החיים השונים, הדבר חייב להשפיע על רגשותינו. מיד נרגיש ריחוק נפשי, חוסר שביעות רצון מהזוגיות, תסכול ואכזבה, ואפילו הרגשה כואבת שמא הקשר שלנו בטעות יסודו, ואי שם עוד מסתובב לו האביר המושלם על הסוס הלבן…(או האישה החלומית…).
אני חייבת לציין כאן נקודה חשובה: למאורעות השונים בחיינו אין שום משמעות. המשמעות היחידה היא הפרשנות שאנו מעניקים לאירועים השונים. לצורך הדוגמא ניקח צלצול של טלפון. לצלצול הטלפון אין שום משמעות לולא הפרשנות שלנו. אם אנו מחכים בקוצר רוח לשיחה חשובה ומרגשת, הרי שצלצול הטלפון יתקבל על ידינו בשמחה רבה. אולם אם הוא יפריע לנו את שנתינו העריבה באמצע הצהרים או בלילה ודאי הוא יגרום לנו להתעצבן.
הפרשנות שלנו למאורעות שונים מתבססת על הטבעות התת מודע שלנו. אלו כל אותן תבניות חשיבה שהתפתחו במוחנו במהלך שנות הילדות, ועל פיהן אנו ממשיכים לפרש דברים שונים שקורים לנו. אם הורגלנו בחשיבה חיובית, בידינו אוצר. אך אם הורגלנו בפרשנות שלילית לכל דבר, אז גם במערכת הזוגית יקשה עלינו לפרש את התנהגויות בן הזוג באופן חיובי ולדון אותו לכף זכות.
למה זה כל כך חשוב? המחשבות השליליות הללו מייצרות בתוכנו, כאמור, רגשות שליליים. הרגשות השליליים מביאים לפעולות שליליות: קושי בנתינה לבן הזוג בכל תחומי החיים, ירידה באנרגיות החיוביות, מחסור בהבעת רגשות חיוביים ומחמאות, והרי התוצאות…
אז מה עושים? חייבים אבל חייבים! לחשוב טוב על בן הזוג ואין זה משנה כמה הסיבה לתרעומת או לאכזבה מוצדקת. לא בכדי השתמשו חז"ל בביטוי "להפך בזכותו" של החבר. מלשונם משתמע שלפעמים צריך ממש לחפש תירוצים מתחת לאדמה כדי למצוא צד של זכות בזולת. וכאן מחכה לנו ההפתעה: "כמים הפונים לפנים- כן לב האדם לאדם", כשם שאדם המביט במים נשקפת אליו דמותו בחזרה: אם הוא עצוב יראה עצמו עצוב, אם הוא כעוס יראה עצמו כעוס, כך גם במערכות יחסים: מה שאנו חושבים על הזולת הוא חושב עלינו בדיוק. אם אנו בוחרים לראות את הטוב שבבן הזוג, גם הוא יראה את הטוב שבנו.
אז אולי זה נשמע קצת תמים, אבל לא שווה? נסו ותיווכחו!
בהצלחה!
המאמר נכתב ע"י
הרב עקיבא, רב מזמר לחופה
לדף הראשי – רב מזמר ל חתונה יהודית
