הכל על הנקה – מקורות, מחקרים וניסיון אישי

הכל על הנקה - מקורות, מחקרים וניסיון אישי | אתר הרב עקיבא | מוהל מומלץ מוסמך | מוהלים מומלצים

ההנקה היא המזון הטבעי אותו יצר הקב"ה בגופה של האם במיוחד לצורך הרך הנולד. פלא פלאים שמיד עם הלידה (ולעיתים כבר בחודש התשיעי להיריון) מתחיל הגוף לייצר חלב עבור התינוק.

כבר במקורות חז"ל יש התייחסות חיובית נרחבת לנושא ההנקה, וידוע שההנקה בתקופת המקרא ולאחריה נמשכה שנתיים לפחות. הותר אף לאישה להשתמש באמצעי מניעה מפני היריון נוסף כדי שתוכל להיניק את תינוקה בנחת ולתת לו את אשר דרוש לו, וכך מובא ביבמות י”ב: "שלוש נשים משתמשות במוך (הכוונה מקיימות חיי אישות עם מוך כדי למנוע היריון) קטנה, מעוברת ומניקהמניקה שמא תגמול בנה וימות".

המקורות מצביעים על עידוד ההנקה, וכך מובא: "מה הדד אפילו תינוק יונק הימנו כל היום אין מזיקו, כך נעשה המן, שאפילו ישראל אוכלו כל היום כולו אין מזיקו" (תוספתא סוטה, 6, א). כלומר, יש כאן הדרכה משמעותית להיניק את התינוק ככל שיחפוץ ללא הגבלה ובוודאי לא לפי שעות, כפי שמקובל היום להשוות בין תינוקות יונקים לתינוקות הניזונים מתחליף חלב. אנו רואים כאן, וגם מבחינה הגיונית, שאינו דומה תינוק יונק לתינוק המקבל תחליף חלב. יש לזכור גם, שההנקה אינה רק אוכל עבור התינוק אלא גם ההזדמנות לחוש את חום גופה של האם, לקבל ממנה אהבה, חום, קרבה ומרגוע.

חז"ל התייחסו אף למקור ממנו מגיע החלב לדדיה של האם וכך מובא: "ר' מאיר סבר: "דם נעכר ונעשה חלב". ר' יוסי הר' יהודה ור' שמעון סברו: "אבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת עד כ"ד חודש" (נדה ט)”. הדיעה הראשונה היא של ר' מאיר שסובר שהדם הופך לחלב, ולכן אישה אינה רואה ווסת בתקופת ההנקה. במאמר מוסגר נציין, שזאת בתנאי שמניקה הנקה מלאה וכן שהטבעים היום השתנו, ואין זה מחייב שאישה מניקה לא רואה ווסת. הדיעה השניה שמוזכרת כאן היא דעתו של ר' שמעון שטוען שהעלמות הווסת היא תוצאה של שינוי הסדר הטבעי של הגוף כתוצאה מקושי הלידה וחזרתו למסלול הנורמלי והטבעי רק לאחר שנתיים מהלידה.

מה תורם להנקה מוצלחת?

חשוב להתכונן להנקה כבר בסוף ההיריון. ראשית, תמיד חשוב ללמוד על נושא שחדש לנו ואנו הולכים לקראתו. ידע הוא כוח ועשוי לסייע ברוב המקרים בפתרון של כל מיני קשיים שעלולים להיתקל בהם. מבחינה פיזית יש גם להכין את הגוף לכך. מריחת שמן זית או נבט חיטה או ויטמין A על הפטמות בשבועיים שלפני הלידה יסייעו בריכוך וגמישות המקום לקראת הנקה.

חשוב גם להכיר את תנוחות ההנקה השונות, ויותר מכך את התנוחה שמחברת נכון את פי התינוק לשד האם. חיבור נכון ימנע בעיות כמו: פצעים וחתכים בפטמות, כאבים בזמן הנקה וחוסר נוחות או חוסר הנאה מההנקה. חיבור נכון בין האם לתינוק יבטיח גם שהתינוק אכן מזרים לתוכו את המזון שהוא זקוקו לו.

נוסף על כך, חשוב שגם הבעל והסביבה הקרובה יבינו את הערך של ההנקה ויספקו תמיכה ליולדת הטריה בבחירתה. חוסר תמיכה ואמירות כמו "כל היום את רק מניקה" או "כמה זמן זה ייקח עכשיו?” יתסכלו את היולדת ויהוו מכשול משמעותי להנקה מוצלחת. אכן יש לדעת מראש שהנקה לוקחת הרבה יותר זמן מאשר האכלה מבקבוק.

 

הכל על הנקה | אתר הרב עקיבא | מוהל מומלץ
                         הנקה תורמת לקשר בין האם לתינוק

מה מפריע להנקה מוצלחת?

יש כמה דברים שמפריעים להנקה. ראשית, הפרדה בין האם לתינוק, בפרט אחרי הלידה. היום רוב בתי החולים הבינו את חשיבות החיבור בין האם לתינוק מיד לאחר הלידה, ומאפשרים הנקה כבר בחדר הלידה עם יציאת התינוק לאוויר העולם. כך נוצר חיבור בראשיתי מושלם הודות לעובדה שהתינוק צוייד ע"י הקב"ה ברפלקס מציצה חזק, המאפשר לו מיידית להתחבר אל שדי אימו. המציצה מהשד גורמת להפרשת הורמון האוקסיטוצין באם, שעוזר בהתכווצות הרחם ובפליטת השליה החוצה.

נוסף על כך, קיימת האפשרות ל"ביות", כלומר, התינוק שוהה ליד מיטת אימו במחלקת יולדות ולא בתינוקיה. כך האם יכולה להיניק אותו ע"פ דרישה ולא ע"פ תכתיבים חיצוניים של בית היולדות.

דבר נוסף שמפריע להנקה הוא מתן תוספות חלב מלאכותיות ושתייה מבקבוק. אם התינוק מתמלא מתוספת מלאכותית, אין סיכוי שאחר כך הוא יינק כמו שצריך. יש לדעת שכמות החלב בגופה של האם נקבעת על בסיס "היצע וביקוש", ככל שהתינוק יונק יותר, הגוף ייצר יותר חלב. תינוק שמקבל תוספת מלאכותית, יונק פחות, וכך נפגע ייצור החלב בגופה של האם. נזק נוסף שנגרם מהאכלה מבקבוק הוא בלבול פטמות – התינוק פשוט מתבלבל ואף מגלה שמהבקבוק האוכל מגיע הרבה יותר מהר, אז למה להתאמץ?

חשוב לציין, שאני לא שוללת לגמרי האכלה מבקבוק או שהיה זמנית במחלקת יילודים, במידה והאם תשושה מהלידה ולא מסוגלת לחשוב כעת על הנקה. אין יותר חשוב מאמא בריאה, חזקה, שמחה ורגועה, אז נא לקחת את ההמלצות בערבון מוגבל ולתעדף נכון את ההחלטות.

ההנקה ידועה כמומלצת גם לאם וגם לתינוק. עבור האם ההנקה תורמת לחזרה למשקל הגוף הקודם לפני ההיריון, שכן היא שורפת הרבה קלוריותכמו כן, יש כאן חיסכון משמעותי בקניה של תחליפי חלב (ששלא ישמעו אותי בסימילאק), בקבוקים, פטמות וכו' ובניקיונם. ההנקה נמצאה גם כיעילה בהפחתת התחלואה בסרטן השד והשחלות ובאוסטאופורוזיס, וכן בהחזרת הרחם לגודלו המקורי במהירות רבה יותר, אודות להתכווצויות המוכרות בזמן הנקה.

עבור התינוק מזון זה מכיל בתוכו את כל הרכיבים הדרושים לו עם לידתו. חלב האם משתנה מיום ליום ואפילו מהנקה להנקה בהתאם לצורכי התינוק ולתזונת האם. בימים הראשונים הוא מקבל את הקולוסטרום, החלב הראשוני שגוונו צהבהב והוא סמיך יותר מהחלב הרגיל, ואשר מכיל בתוכו נוגדנים חשובים ומרכיבים תזונתיים להם זקוק היילוד בימיו הראשונים. הקולוסטרום מגן מפני מחלות, זיהומים ואלרגיות, עשיר בויטמין A ופקטורי גדילה נוספים, מסייע במניעת צהבת, התפתחות המוח ושמירה על חום הגוף. הוא מסייע גם מניקוי הגוף ממקוניום ומספק הגנה למיעיים. מה שבטוח שבשום מעבדה בעולם לא יצליחו לייצר כזו תערובת!

ההנקה בימים הראשונים הינה חוויה חדשה של קשר ראשוני בין האם לתינוק.כדי להבטיח שהיא אכן מתבצעת על הצד הטוב ביותר, יש לשים לב לנקודות הבאות: ראשית, התינוק מגלה רצונו לינוק לפחות 8 פעמים ביממה החל מהיום השני לחייו. בעת ההנקה ניתן לראות תנועות מציצה קצובות עם הפסקות מנוחה מידי פעם. תכיפות מתן מהשתן היא לפחות טיטול אחד ביממה הראשונה, שני טיטולים ביממה השניה ושלושה טיטולים ביממה השלישית. מתן צואה לפחות 3 פעמים ביממה החל מהיום השני ללידה. צבע הצואה ישתנה בהדרגה במהלך הימים הראשונים מצבע שחור לצבע צהבהב.

בימים הראשונים תיתכן אף ירידה במשקל גופו של התינוק, תופעה טבעית שנעצרת ביום השלישי ללידה. מכאן יתחיל התינוק לעלות במשקל. תופעה נוספת אופיינית בימים הראשונים היא רגישות מקומית בפטמות, אותה ניתן למנוע כאמור כבר במהלך סוף ההריון, וכן ניתן לטפל ע"י מריחת לנולין טהור בין ההנקות. יש לשים לב שחתכים ופצעים, הם יותר מאשר רגישות קלה, ובדרך כלל מעידים על אחיזה לא נכונה של השד בפי התינוק. במקרה זה יש להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת או אחות טיפת חלב, כדי לשפר את האחיזה.

לאחר תקופת ההסתגלות הראשונה יש להמשיך ולהניק את התינוק ע"פ דרישה, בדרך כלל בין 8 עד 12 פעמים ביממה. גם תכיפות החלפת הטיטולים תעלה בהתאם, בערך 5-6 טיטולים ביממה יצביעו על כך שהתינוק מקבל מספיק חלב. מהיום הרביעי ללידה ועד גיל שישה שבועות תכיפות הצואה תהיה בין 3-4 יציאות נוזליות ביממה.

בזמן ההנקה ניתן לשמוע את קולות הבליעה של התינוק.לאחר ההנקה ניתן לחוש התרוקנות של השד, והוא הופך להיות רך יותר. אם התינוק רגוע בסוף ההנקה והוא עולה במשקל אין הוכחה טובה מזו שהוא יונק כראוי.

האם הנקה קשורה לברית מילה? בהחלט כו!

הנקה טובה ומוצלחת עשויה לסייע גם לקיום ברית מילה בזמנה, במקרה שקיימת צהבת יילודים. הנקה תכופה מסייעת בהורדת הצהבת ולפינוי הבילירובין מדם התינוק באמצעות הצואה. ככל שהתינוק יאכל טוב יותר, יש סיכוי שהוא ייתן צואה, וזו תסייע בפינוי הבילירובין העודף ולירידה בצהבת יילודים.

להרחבה בנושא זה היכנסו למאמר "כל מה שרצית לדעת על צהבת יילודים ודחיית ברית מילה".

גם לאחר ברית המילה אין דבר מרגיע יותר עבור התינוק מאשר קרבה לגוף האם וההנקה. גם האורחים מבינים זאת, שהאם פורשת הצידה לזמן מועט כדי להרגיע ולהאכיל את התינוק, שלא ינק יותר משעה לפני ברית המילה.

קשיים נפוצים בהנקה ופתרונות…

אני רוצה להפנות את תשומת לב הקוראות גם לקשיים נפוצים בהנקה ולהציע פתרונות אפשריים.במקרה שקיים גודש, שבדרך כלל נובע מחוסר איזון נבין כמות החלב שהגוף מייצר לבין הדרישה של התינוק, יש להניק לעתים קרובות. לפני ההנקה (ובין ההנקות) ניתן להניח קומפרסים קרים על השד למשך כ – 20 דקות ולעסות את המקום. ניתן להיעזר בשאיבת חלב ע"י משאבה חשמלית טובה עד להקלה בגודש ולהימנע מהלבשה תחתונה לוחצת, שעשויה לגרום לסתימה בצינוריות החלב ולהיווצרות גודש וגושים בשדיים.

במידה וההנקה מלווה בכאב בפטמות, לרוב הדבר נובע מאחיזה לא נכונה של הפטמה ע"י התינוק. אחיזה לא טובה פוצעת וחותכת את הפטמות, דבר שגורם לסבל וצער בהנקה. ראשית יש לטפל בבעיה הזו ולפנות בדחיפות ליועצת הנקה או אחות טיפת חלב או חברה בעלת ניסיון, שיסייעו באופן הצמדה נכונה של התינוק לפטמה. אחיזה נכונה מוגדרת, כאשר פי התינוק לא אוחז באמצע ההילה שסביב הפטמה אלא שהפטמה נוגעת בחיך העליון של התינוק, ורוב ההילה העליונה, שסביב הפטמה, נשארת מגולה. זאת מאחר ורוב צינוריות החלב מתנקזות בתחתית ההילה, מה שמביא להתרוקנות ראויה של השד.

דלקת בשד עשויה להיגרם כתוצאה מחסימה באחת מצינוריות החלב, מגודש לא מטופל או תוצאה של עייפות ומתח. הדלקת מאופיינת בכאב חד, אודם בשד, ולעתים גם חום. במצב זה חשובה מאוד המנוחה, הקפדה על שתייה מרובה והנקה כדי לאפשר התרוקנות השד.

תרופת סבתא מאוד יעילה, שקיבלתי פעם מיועצת הנקה, היא להניח חתיכה גדולה של צמר גפן טבולה במים פושרים ומעט אלכוהול 70% (ששמים לתינוק בטבור) על גבי מקום הדלקת. יש לשים לב שהצמר גפן לא ייגע בפטמה, כדי למנוע מגע של האלכוהול עמה. מעל רטייה זו יש להניח שקית ניילון קטנה, כדי למנוע את התנדפות האלכוהול. יש ללבוש הלבשה תחתונה רופפת ולהשאיר זאת למשך כמה שעות. בדרך כלל, מניסיון, בהנקה הבאה, הפלא ופלא! כל החסימות נפתחות, השד חוזר לקדמותו, ואין זכר לכאב הנורא.

במידה ויש חום גבוה ושאיבה או הנקה ישירה לא עוזרת בריקון השד, יש לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול אנטיביוטי.

תופעה נוספת לא נעימה בכלל היא פטריה בשד. לרוב היא נגרמת כתוצאה מהידבקות מפטריה הקיימת בפי התינוק. הסימנים המראים על פטריה בפי התינוק הם משטחים לבנים על הלשון, החניכיים וחלל הפה. אצל האם יש כאב חד בפטמה או בשד בזמן ההנקה ולאחריה, שאינו מרפה גם בעת שינוי תנוחה. בנוסף ייתכנו גם גירוד ושריפה בשד, פטמה והילה מבריקות ואדומות. הטיפול הוא קודם כל בפי התינוק. בדרך כלל ייתן הרופא ג'ל אנטי פטרייתי למריחה בפי התינוק על כל חלל הפה. יש להמשיך בטיפול גם קצת אחרי העלמות הסימנים של הפטרייה. האם יכולה למרוח ג'ל זה גם על הפטמות בין ההנקות, ולהחליף בתדירות גבוהה יותר את הפדים להנקה.

 

הכל על הנקה | הרב עקיבא | מוהל מומלץ | מוהלים מוסמכים
                                גמילה מהנקה – באיזה גיל?

גמילה מהנקה

גמילה טבעית מהנקה הינה תהליך הדרגתי המכוון ע"י התינוק או הפעוט הבוגר. בדרך כלל התינוק יפחית מעצמו את תדירות ההנקה בהדרגה, ובעיקר לאחר שהוא כבר אוכל כרגיל עם יתר בני המשפחה. לרוב, בתהליך טבעי זה הקושי שנשאר הוא לגמול את התינוק לפני השינה, במידה והוא התרגל להירדם בצורה זו, ובעיקר אם אינו לוקח מוצץ. תהליך זה נע בין הגילאים שנה וחצי ומעלה, והוא טוב לתינוק גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רגשית.

במידה וההחלטה על גמילת התינוק מההנקה באה מצד האם (או ההורים), יש לעשות זאת גם בהדרגתיות. מידי כמה ימים לוותר על הנקה אחת, ובמקומה לתת לתינוק תוספת של מזון מוצק בהתאם לגילו. כשהגמילה נעשית באופן הדרגתי ומבוקר, הדבר ימנע היווצרות גושים ודלקות בשד כתוצאה מאי התרוקנות השד, כפי שהיה הדבר עד כה.

לשאלה מתי לגמול את התינוק תשובות רבות הנובעות מכמה גורמים. יש מקרים שבהם התינוק מרבה לבכות, והאם משוכנעת שאין לה די חלב עבורו, ואז היא מחליטה על גמילה. דבר זה אינו מחייב, מאחר ואם האם מניקה מספיק, אוכלת כפי הנדרש ומקפידה על מנוחה, אין סיבה שיחסר לה חלב. לעתים יש קפיצות גדילה והתינוק דורש יותר הנקות במשך מספר ימים כדי להגדיל את כמות החלב. בימים אלו חשובה מאוד המנוחה, הנקה תכופה ותזונה נכונה.

סיבה נוספת שמביאה לרצון לגמול את התינוק היא בקיעת שיניים או תינוק נושך, אפילו ללא שיניים. גם זו אינה סיבה להפסיק הנקה. תינוק יכול להמשיך לינוק גם כשכל שיניו כבר בקעו, והוא ילמד בהכוונתה של האם שאסור לנשוך.

נוסף לזאת, נשים רבות מתייאשות עקב הנקות לילה ממושכות. אכן, זה לא קל לקום בלילה להניק, וכולנו רוצות לישון לילה שלם במנוחה וברצף, אך יש לזכור גם שהנקת הלילה חשובה מאוד לייצור החלב ביום. עם זאת, תינוק מעל גיל שנה שמתעורר בלילה, זה בדרך כלל לא מפני שהוא רעב אלא מפני שכך הוא התרגל. לכן, מעתה יש להרגילו בהדרגה (אבל בעקשנות!) שבלילה הוא לא מקבל הנקה, וההנקה תתחדש בבוקר. יהיו כמה לילות קשים, אבל בסוף הוא יסתגל להרגל החדש ויתחיל לישון לילה שלם.

קיימות גם סיבות משפחתיות, חברתיות או תרבותיות המביאות לרצון לגמול. אמהות שלא זוכות לתמיכה בבחירה להניק בגיל מתקדם של התינוק, יקשה עליהן להמשיך בהנקה. הערות כמו "הוא כבר ממש גדול", “זה לא יפה להניק כבר תינוק בגיל כזה", “תפסיקי להניק. תשמרי על עצמך" וכד', מכבידות מאוד על המשך הנקה. כל אחת צריכה להחליט מה הכי נכון עבורה ועבור תינוקה וללכת על פי זה בנחישות ועם האמת שלה. יש לזכור גם, שאנו לא אמורות לספק תשובות לכל הסובבים אותנו, ובסופו של דבר כל אחת חיה את החיים שלה ועושה את הבחירות, שנראות לה הכי מתאימות עבורה, עבור תינוקה וילדיה האחרים ועבור הזוגיות שלה.

בהצלחה רבה!

כתבה: עינב עקיבא, מדריכת כלות, אם לתשעה.

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest
סגירת תפריט
Open chat
Powered by