מתי עושים ברית מילה?
מצות ברית מילה נוהגת דווקא ביום השמיני להולדת הבן, כנאמר בויקרא [י"ב, ג]: "וביום השמיני ימול בשר עורלתו". לכן ברית מילה דוחה שבת ויום כיפור.
אולם, מאחר והתורה היא תורת חיים ומצוותיה מבוססות על העיקרון של "וחי בהם", כלומר שקיום המצוות אינו נוהג במקום שיש חשש לפיקוח נפש, לכן מספר חולאים מחייבים לשקול דחייה בביצוע ברית המילה כדי למנוע סכנה מן היילוד.
לסרטון נוסף בנושא "איך לטפל בתינוק לאחר ברית המילה?" לחצו כאן
להלן מובאים גורמים אפשריים לדחיית הברית:
1. יילוד עם חם – ברב המכריע של מחלות חם ביילודים הרקע לחם הוא מחלה זיהומית. קיים מצב של חם בתינוק שאינו מחלה ממש, זהו חם ארעי המופיעה אצל יילודים עקב התייבשות כתוצאה ממיעוט שתיה או חימום יתר של סביבת התינוק. תופעה זו נפוצה במיוחד אצל תינוקות יונקים ביום השני או השלישי לחייהם, מאחר שבימי החיים הראשונים החלב יכול להיות בכמות מועטה ולא לספק את צרכי התינוק מבחינת אספקת נוזלים. פתרון הבעיה הוא מתן תוספת נוזלים לתינוקות יונקים בימי חייהם הראשונים.
מקובל להניח כי חם מעל 37 מעלות צלזיוס עשוי לבטא מחלה ויש צורך בבדיקה רפואית כדי לקבוע האם התינוק בריא או חולה. במידה והתינוק חולה יש לדחות את ברית המילה שבעה ימים לאחר חלוף החם.
2. תינוק פג או יילוד השוכב באינקובטור– תינוק הנולד לפני השבוע ה-37 להריון מכונה פג גם אם משקלו גבוה מ-2500 גרם. הפרט הבולט ביותר לגבי פגים בד"כ הוא משקלם הנמוך. ככל שהפג נולד בגיל הריון מוקדם יותר, סביר שישקול פחות. בהתאם לכך, אשפוזו יהיה ממושך יותר וסכנות רבות יותר יעמדו בפניו:
הבעיות העיקריות של פגים מתמקדות בפעילות הלב, בשלות הריאות, מערכת העיכול, מערכת העצבים המרכזית, שמירה על טמפרטורת הגוף וחשיפת יתר למחלות זיהומיות.
הפגים שוהים באינקובטור אשר מסייע בשמירה על חם גוף תקין עד שמתפתחת רקמת שומן מספיקה שתאפשר להם לשמור על חם גופם בעצמם . באינקובטור הם מקבלים את כל סוגי הטיפול הנדרשים בהתאם למצבם הרפואי.
בעבר כל תינוק שהיה מצוי באינקובטור נחשב כחולה והיה צורך להמתין שבוע מרגע יציאתו מהאינקובטור לפני ביצוע ברית מילה. כיום השימוש באינקובטור הוא נפוץ מאוד, ולכן כאשר מדובר בתינוקות ששהו באינקובטור עקב חולי או פגות, הרי שיש לדחות את ברית המילה בשבוע מרגע יציאתו. אולם, אם השהיה באינקובטור הייתה לצורך הסתכלות או בגלל מזג אויר חיצוני (יילודי חורף), לעיתים אין צורך לעכב את ברית המילה.
בכל אופן יש לקבל חוות דעת רפואית והלכתית.
3. ברית מילה בתינוקות במשקל לידה נמוך – משקל של שני קילוגרמים וחצי מקובל כמשקל הסף תחתיו אין לבצע ברית מילה. יש מקרים שבהם ניתן לבצע ברית במשקל נמוך יותר רק ע"פ הוראת רופא כשהתינוק בריא ועולה במשקל כראוי.
אם התינוק עולה במשקל באופן סדיר, ניתן לבצע ברית מילה מיד עם הגיעו למשקל זה. אולם, אם יש עיכוב בעליה במשקל, יש לברר את הסיבה לעיכוב בטרם ביצוע הברית, שכן יתכן שהדבר מעיד על תחלואה.
4. מצבים של הפרעות במערכת הנשימה, מומי לב או ריאות, גוון עור כחול כתוצאה מאי אספקת חמצן לרקמות – כל אלו יכולים להיות סיבה לדחיית ברית מילה.
5. תינוק ששאף מקוניום (מי שפיר) בזמן הלידה, ובעטיים נגרם לו קושי בנשימה, יש לדחות את ביצוע ברית המילה.
6. אנמיה – תינוק הסובל מחוסר דם יתקשה להזרים חמצן בכמות מספקת לגוף. ביצוע ברית מילה בילד כזה יכול לגרום לנזק, משום שהוא יפסיד כמות נוספת של דם, וקטנה ככל שתהיה, היא יכולה להיות זו שתעביר אותו אל מעבר לגבול הנסבל ותסכן את חייו.
במקרים של חוסר דם קל שיסתדר תוך ימים ספורים ע"פ חוות דעתו של הרופא, ניתן לבצע ברית מילה מיד עם שיפור במצב התינוק. לעומת זאת, כאשר האנמיה מצריכה מתן עירוי דם לתינוק זהו חולי משמעותי יותר, ויש להמתין שבעה ימים מיום החלמתו ולבצע את ברית המילה רק לאחר מכן.
7. תינוק המטופל באנטיביוטיקה עקב דלקת עיניים, דלקת בשלפוחית השתן או כל סיבה אחרת, גם כן יגרום לדחייה בביצוע ברית המילה.
8. צהבת ילודים – צהבת של היילוד היא תהליך נורמלי וטבעי הנובע מהצטברות חומר הנקרא בילירובין. צבעו של הבילירובין הוא צהוב, ולכן הצטברות של החומר בעור היילוד הופכת את העור לצהוב. בילירובין הוא חומר המיוצר בגוף בעיקר כתוצאה מפירוקן של כדוריות דם אדומות. הכדוריות האדומות מכילות המוגלובין, והחלק החשוב שבו נקרא "הים", ותפקידו להוביל את החמצן אל רקמת הגוף.
באופן טבעי יש בגוף תהליך של הרס הכדוריות האדומות, וה"הים" הופך בתהליך כימי לבילירובין. הבילירובין עובר תהליך כימי מסוים המתבצע בכבד, שבמהלכו נקשר הבילירובין לסוג סוכר, ואז החומר מופרש מהגוף דרך דרכי המרה.
מאחר והכבד אצל יילודים לא בשל, הוא אינו מסוגל לחבר מספיק בילירובין לסוכר, ולכן הבילירובין מצטבר בגוף.
אם מצטברת כמות גדולה של בילירובין כזה, היא עשויה להוות סכנה לתינוק ולגרום לנזקים מוחיים.
בצהבת פיזיולוגית לרב הרמה לא תעלה מעל 12 מ"ג % (12 מיליגרם לכל 100 גרם דם). רמה מעל 15 מ"ג % בתינוק בשל נחשבת לצהבת יתר ודורשת טיפול באור (פוטותרפיה).
במקרה חמור יותר שבו רמת הבילירובין מגיעה ל – 20 מ"ג % ונשארת גבוהה או במצב של צהבת פתולוגית, מבצעים החלפת דם מיידית.
במקרה של צהבת פיזיולוגית, אם הצהבת בעליה והמדידה הראתה 12 בבדיקת בילירובין, אין מבצעים ברית מילה ויש לדחותה. לעומת זאת, אם הצהבת בירידה אף במדידה של 12 ניתן לעשות ברית מילה ביום השמיני. זאת מאחר ומגמת השינוי ברמת הבילירובין חשובה יותר מאשר המספר עצמו. בצהבת שבה רמת הבילירובין אינה מראה קו אחיד של עליה או ירידה אלא יש לה נטייה לעלות ולרדת לסירוגין, יש לדחות את ברית המילה שבעה ימים אחרי שהתינוק יבריא לגמרי.
במקרה של צהבת פתולוגית דינה ככל מחלה בגופו של התינוק, ויש להמתין שבעה ימים מעת שהבריא ורק אח"כ לבצע את ברית המילה.
אם כך, מתי עושים ברית מילה?
בכל המקרים שצויינו לעיל, דוחים את עריכת ברית המילה אפילו אם מדובר בספק קל של פיקוח נפש. כאשר הגורם לדחיית הברית הוא חולי המתפשט בכל גופו של התינוק, יש להמתין שבעה ימים מהיום שנתרפא ורק אז לבצע את הברית. שכן במקרה זה נחשב היום שבו נרפא ליום בו נולד, ולכן משהים את ברית המילה עוד שבעה ימים.
אם החולי הוא מקומי ואיננו מתפשט, ניתן לערוך את ברית המילה מיד עם החלמתו, ואין צורך להמתין שבעה ימים.
בכל מקרה שבו נדחתה ברית המילה אין לערכה בשבת וביום טוב.
יש ליידע את המוהל בכל מקרה של חולי וכן להתייעץ עם רופא הילדים לגבי כשירותו לברית.
לתיאום ברית עם המוהל עקיבא, התקשרו: 050-4680100