"רבי אומר גדולה מילה שהיא שקולה כנגד כל המצוות" (נדרים ל"א:).
"אף על פי שאין לישראל מעשים טובים הקדוש ברוך הוא גואלם בזכות המילה." (מדרש אגדה בראשית).
"גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו." (נדרים ל"א:).
חשיבותה הרבה של מצוות המילה גרמה לכך שנקשרו בה מנהגים רבים בתפוצות ישראל. להלן חלק מן המנהגים הללו, החל בשבת שלפני הברית וכלה בטקס הברית עצמו.
השבת שלפני הברית
בקהילות אשכנז נוהגים לערוך סעודת "שלום זכר" בליל שבת שלפני ברית המילה.
בסעודה זו מזמינים לבית או לבית כנסת משפחה וידידים ומכבדים אותם במיני מגדנות, פירות וקטניות ("הרבעס").
בעדות המזרח נוהגים שאבי הבן עולה לתורה ושרים לכבודו מפיוטי המילה ומשליכים סוכריות להרבות בשמחה.
הלילה שלפני הברית – "זוהר" / ברית יצחק
נוהגים לעשות בלילה זה סעודה במיני מגדנות ומטעמים ומזמינים תלמידי חכמים שילמדו תורה ויקראו בספר הזוהר לזכות התינוק ולשמירתו וכן לשמירה על היולדת.
טקס זה נהוג בלילה הקודם לברית המילה בקרב עדות המזרח. התימנים לא נהגו מנהג זה.
בלילה שלפני ברית המילה מגיעים לבית התינוק הנולד קרובי משפחה וידידים. טקס ברית יצחק נערך בדרך כלל במניין של עשרה אנשים. הגברים קוראים בקול הלכות, מדרשים, פרקי קבלה וסיפורים הקשורים בברית מילה של האבות מתוך ספר הזוהר. אב הנימול קורא את ההלכות והסיפורים הקשורים בחובת האב למול את בנו.
נוהגים לקרוא את כל ההלכות, הסיפורים והמדרשים מתוך ספר הנקרא "ברית יצחק" ע"ש הנימול הראשון יצחק אבינו ע"ה.
יום הברית
אין אומרים תחנון ונפילת אפיים בבית הכנסת בו מתפללים אבי הבן, הסנדק או המוהל, כיוון שזהו יום טוב עבורם.
נוהגים שאבי הבן, הסנדק או המוהל עולים לתורה אם חל ברית המילה ביום שיש קריאת התורה. לאחר מכן, מברכים את האם לרפואה ואת התינוק שהברית תהייה היום בשעה טובה ומוצלחת.
טוב שאבי הבן, הסנדק והמוהל יטבלו במקווה טהרה לפני הברית.
טקס ברית המילה
מצוות המילה נוהגת בכל שעות היום עד השקיעה, אך משתדלים לקיימה בשעות הבוקר או הצהריים. יש להשתדל שישתתפו בברית המילה לפחות מניין, כלומר: עשרה גברים מעל גיל בר מצווה, כדי להעיד עדות גדולה על האב, שהכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, וכדי להודות לה' בפני עשרה על הולדת הבן. אולם, מניין חסר אינו מעכב את עריכת הברית.
נוהגים לעמוד בעת המילה, כדי לכבד את כניסתו של הרך הנימול בבריתו של אברהם אבינו. ההורים צריכים להשתדל ללבוש בגדים מכובדים לכבוד המצווה, והאב והסנדק מתעטפים בטלית.
בברית המילה יש מספר כיבודים שנהוג לחלקם בין המוזמנים. רצוי שההורים יחליטו לפני הברית את מי הם רוצים לכבד בתפקידים הללו כדי למנוע אי נעימות ועלבונות מפאת הלחץ של הרגע האחרון. יש לחשוב מיהו המכובד להיות הסנדק, ומי מכובד בכסא אליהו, ומי מכובד בברכות וכד'..
לפני הברית ישנו כיבוד לאדם המגיש את התינוק למילה. נוהגים לתת אותו לזוג שעדיין לא התברך בילדים, כדי שבזכות מצווה זו יזכה להיפקד בבנים. הכיבוד החשוב ביותר הוא, כידוע, הסנדק. הסנדק הוא זה שהילד מונח עליו בשעת הברית, ומתפקידו גם לעזור למוהל.
בסנדקאות מכבדים בדרך כלל, את הסבא, אבי האב, בילד הראשון ואת הסבא, אבי האם, בילד השני.
יש נוהגים לכבד לסנדק רב צדיק וקדוש, והוא סגולה לילד שיגדל תלמיד חכם וירא שמיים.
בקהילות עדות המזרח נהוג שאחרי ברכת בורא פרי הגפן מברכים על הדסים ושאר בשמים ברכת בורא עצי בשמים.
בזמן שהמברך אומר "בדמייך חיי " מטעים המוהל לפי התינוק מעט יין מכוס הברכה.
נהוג שהיולדת מברכת "ברכת הגומל" במעמד ברית המילה, שכן בשעת הלידה, כשהאישה יושבת על המשבר, היא נתונה במצב של סכנה. היולדת יכולה לברך ברכה זו בכל הזדמנות שבה נוכחים מניין אנשים המאזינים לברכתה כגון: בליל ה"זוהר" בביתה או בבית הכנסת מעזרת הנשים.
לאחר הברית נהוג לערוך סעודת מצווה ברוב עם. על סעודה זו אנו למדים מבריתו של הנימול הראשון – יצחק אבינו, וכפי שכתוב (בראשית כ"ח, א'): "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק".
לתיאום ברית, צלצלו: 050-4680100