מהי מצוות פדיון הבן?

מצוות פדיון הבן היא המצווה השניה המוטלת על האב לאחר מצוות ברית המילה. אב שזכה לבן בכור שהוא גם פטר רחם (נולד בלידה רגילה) מצווה לפדות את הבן במעמד מניין אנשים שאחד מהם הוא כהן. מצוות פדיון הבן אינה קשורה למצוות ברית המילה, כך שגם אם התינוק עדיין לא נימול בגלל סיבה בריאותית (צהבת יילודים ממושכת, פג, משקל נמוך או כל חולי אחר), יש לערוך את פדיון הבן לאחר שלושים יום מיום היוולדו.

פדיון הבן נערך רק כשמלאו לתינוק שלושים יום, מכיוון שעד יום השלושים ללידה התינוק עדיין נתון בסכנת נפל חלילה, ורק מיום השלושים יש לו חזקת חיים.

מצוות פדיון הבן היא מצווה מאוד משמחת ורבים לא זוכים כלל לקיימה, לא בגלל שאינם יודעים מהמצווה אלא מפני שמבחינה הלכתית לא התחייבו בה.

מהם המקרים שבהם אין מקיימים את מצוות פדיון הבן?

• אם אחד מהורי התינוק הוא כהן או לוי אין הם צריכים לפדות את הבן

• אם הבן הבכור שנולד אינו "פטר רחם" כלומר: נולד בניתוח קיסרי או נולד לאחר הפלה (במקרה זה יש לשאול רב).

בדרך כלל אדם שזכה במצווה חשובה זו מקיים אותה רק פעם אחת בחיים לאחר לידת בנו הבכור. רק במקרה של אדם שנישא פעמיים ושתי נשיו ילדו בן בכור שהוא גם פטר רחם, יכול הוא לזכות פעמיים בקיום מצווה זו.

כיצד נערך טקס פדיון הבן?

הטקס נערך כאמור לאחר מלאת שלושים יום לרך הנולד, כלומר אור ליום השלושים ואחד או ביום השלושים ואחד במשך היום. במעמד הפדיון יש צורך במניין אנשים כולל הכהן שמגיע לפדות את התינוק. מניחים את התינוק על גבי מגש מעוטר ומקושט בתכשיטים שונים, כדי להביע את חיבוב המצווה.

הכהן שואל את האב: "בנך זה בכור הוא?"

ועונה האב: "כן"

שואל הכהן את האב שאלה רטורית: "במה אתה חפץ יותר בבנך בכורך או בחמישה סלעים כסף טהור תמורתו?"

ועונה האב: "בבני בכורי".

הכהן שואל את אם התינוק: "בנך זה בכור? שמא ילדת בן אחר לפניו או שמא הפלת?"

והאם עונה: "זה בני בכורי, לא ילדתי ולא הפלתי לפניו".

אחר כך אומר הכהן: "זה הבן בכור הוא והקדוש ברוך הוא ציווה לפדותו, שנאמר: ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקודש. עשרים גרה הוא. כשהיית במעי אימך היית ברשות אביך שבשמים וברשות אביך ואימך. עכשיו אתה ברשותי שאני כהן ואביך ואימך מבקשים לפדותך שאתה בכור מקודש, שכן כתוב: וידבר ה' אל משה לאמר. קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא".

האב נוטל את כסף הפדיון ואומר: "אני רוצה לפדותו שכך כתוב בתורה: אך פדה תפדה את בכור האדם. ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקודש עשרים גרה הוא".

ומברך האב: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על פדיון הבן".

"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

האב נותן את הכסף לכהן ואומר: "זה פדיון בני בכורי".

הכהן מקבל את כסף הפדיון מידי האב ואומר: " קיבלתי ממך חמישה סלעים אלו בפדיון בנך זה, והרי הוא פדוי בהן כדת משה וישראל".

נוהגים שהכהן מברך כאן על היין ועל בשמים.

הכהן ממשיך ומברך את הילד בברכת כהנים ובברכות נוספות: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו כשם שזכה הבן הזה לפדיון, כך יזכה לתורה ולמצווה ולחופה ולמעשים טובים בחיי אביו ובחיי אימו אמן כן יהי רצון".

לאחר מכן מוזמנים כל האורחים לסעודת מצווה, וידוע שמי שמשתתף בסעודת פדיון הבן נחשב לו שצם פ"ד תעניות!

באיזה כסף ובכמה כסף פודים את הבן?

פודים את הבן בחמש סלעים שהם 96 גרם כסף טהור. אלו מטבעות מיוחדות ולא המטבעות הרגילות שאנו משתמשים בהם ביומיום. ניתן להשיגן אצל הכהן, שמקנה אותם להורים לפני הטקס, ואז הם כביכול קונים ממנו את הבן תמורת הכסף הזה.

מה קורה במידה והאב לא קיים את מצוות פדיון הבן?

הבן חייב לפדות את עצמו כשיגדל.

מה עושים אם יום השלושים ואחד יוצא בשבת או ביום טוב?

הפדיון נדחה למחרת, משום שפדיון הבן הוא כעין "עסקה" ולא עושים עסקים בשבת וביום טוב.

למה בכלל צריך לפדות בן בכור ע"פ התורה? 

בכורות האדם והבהמה הוקדשו לה', לאחר שהקדוש ברוך הוא שמר על בכורות בני ישראל במצרים ולא הרגם עם בכורות המצרים במכת בכורות. הקב"ה כביכול קנה את הבכורים, בשעה שהגן עליהם בזמן מכת בכורות, והם אלה שנבחרו לעבוד בבית ה' – בית המקדש ולשרת לפני ה'. אולם, לאחר חטא העגל, שבו חטאו גם בכורי ישראל, נלקחה מהם זכות זו לעבוד בבית ה', ותחתיהם נבחרו שבט לוי, הכהנים והלוויים, לעבודה בבית המקדש, מכיוון שהם היחידים שלא חטאו בחטא העגל. מכיוון שנשללה מהבכורות היכולת לשרת לפני ה', יש לפדותם ולתת את התמורה לכהנים, שניכנסו לעבודה תחתיהם.

זקוקים לסיוע בארגון טקס פדיון הבן?

ברשותי המטבעות המיוחדות, שאיתן עורכים את הפדיון,

וכן באפשרותי לדאוג לכהן שיערוך את הטקס.

התקשרו לטל: 050-4680100 ואשמח לעזור.

 

מוהל מוסמך לברית מילה