ענידת הטבעת על אצבע האישה עומדת במרכז אירוע החתונה.
אקט זה הוא הוא מעשה הקידושין שיוצר את הזיקה בין בני הזוג, וקובע את מעמד האישה כמאורסת ואסורה על כל העולם. לכן חייבת הטבעת להיות קנויה מכספו של החתן, שאם לא כן – אין הקידושין תופסים.
מעיקר הדין, אפשר לקדש בכל שווה – כסף, אך נהגו לקדש בטבעת, וכמה טעמים לדבר:
יש הרואים בטבעת סמל למעגל או לחלופין סמל להיותו של הזוג טבעת בשרשרת הדורות של עם ישראל.
יש המסבירים ,שהטבעת דומה לאות ס' שמרמזת על כך שה' סומך לכל הנופלים, היינו שיסמכו הזוג אחד על השני ואיש את רעותו.
סיבה נוספת שהטבעת היא דבר המשמש לחבר שני דברים לאחד, כמו שמצינו במשכן שלכל שני קרשים הייתה טבעת מלמעלה לחברם יחד, וכן טבעת החושן והאפוד.
נתינת הטבעת במקורות מרמזת על האצלת סמכות. כך גם הבעל מרמז לאשתו במעשה הקידושין תחת החופה שהיא מקנה עצמה לו, והרי הוא מפקיד בידיה את כל קנייניו הרוחניים והגשמיים.
מבחינה רעיונית ניתן להסביר, שהטקס נעשה בטבעת פשוטה כביטוי לעומק הקשר שהוא ללא מניעים חיצוניים. קידושין בטבעת עדיפים כיוון שחפץ הקידושין יכול להישאר על ידה למזכרת עולם.
הלכתית, חייבת הטבעת לשמור על ערך אחיד ושווה לכל נפש. כלומר: יש להקפיד שבטבעת לא יהיו אבני חן, יהלומים וכד' .
טעם הדבר – שלא תחשוב הכלה על שווי שהוא הרבה מעבר למציאות, וכן כרמז לפסוק: "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר".
המקובל הוא לקנות טבעת ממתכת אחת, אולם היום חלק מהטבעות נעשות ממתכות מעורבות ואין בכך פגם.
לתיאום חופה וקידושין עם הרב עקיבא, התקשרו: 050-4680100
לדף הראשי – רב מזמר ל חופה וקידושין
