מתי עושים ברית מילה?
"ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם" (בראשית י"ז, י"ב)
"וביום השמיני ימול בשר עורלתו" (ויקרא י"ב, ט').
ברית המילה מצוותה ביום – מהנץ החמה ועד השקיעה. למדים זאת מהמילה בפסוק הנ"ל "וביום". בין אם ברית המילה חלה בזמנה קרי: ביום השמיני ללידת הבן, ובין אם ברית המילה חלה שלא בזמנה, כגון: כשהתינוק עם צהבת או כל חולי אחר, שדוחה את ברית המילה, בכל אופן הברית תעשה ביום ולא בלילה.
כל היום כשר למצוות ברית המילה (עד השקיעה כאמור) אלא שזריזין מקדימין למצוות, ולכן עדיף לקיים את ברית המילה בבוקר ועד חצי היום. היום רבים נוהגים לאחר את ברית המילה לאחר הצהריים מפני האורחים שצריכים להגיע, ומשום שיש צער לקרובים ולמשפחה אם לא יוכלו להשתתף בברית, אך מלכתחילה הכלל של "זריזין מקדימין למצוות" עדיף על "ברב עם הדרת מלך".
חיוב ומעלת סעודת ברית המילה – נוהגים לעשות סעודה ביום המילה ונחשבת לסעודת מצווה. סעודה לאחר הברית נהוגה בכל קהילות ישראל מדור דור, והיא נלמדת מכמה מקורות:
-
"ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק" (בראשית כא, ח') ואמרו במדרש ביום ה"ג ( 8 בגימטריה) מל את יצחק ועשה בו משתה גדול.
-
"ומלתה אותו אז יאכל בו" (שמות י"ב, מ"ד) – כשתמול אותו בא"ז (8 בגימטריה) "יאכל בו" –זוהי סעודת הברית.
-
"ויחד יתרו על כל הטובה" (שמות י"ח,ט') – העביר חרב חדה על בשרו, מל עצמו והתגייר, ולכבוד זה עשה סעודה, ככתוב: "ויבא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חתן משה לפני האלוהים".
-
"אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח" (תהילים מ', ה') – "זבח" זב בח', כשזב דמו בשמיני עושים זבח.
-
"ואכלו אתם אשר כפר בהם" (שמות כ"ט, ל"ג) – כשם שלאחר קרבן כפרה אוכלים, כך במילה שהיא כמו קרבן ומכפרת, אוכלים.